קרניז – תכנון אדריכלי וחשמל ב- BIM

מחבר: Lidan Miguel

  • בעלי תפקידים הקשורים ל-BIM

    בעל תפקידרמה בפרויקטתחומי אחריות עיקרייםקשר ל-BIM
    BIM Managerניהול עליון (פרויקט)ניהול אסטרטגיית BIM, הגדרת נהלים, ניהול סביבת העבודה המשותפת (CDE)קובע מדיניות BIM, מפקח על כלל המשתמשים
    BIM Coordinatorתיאום דיסציפלינריתיאום מודלים בין תחומים, זיהוי ופתרון התנגשות (Clash), פיקוח על איכות המידולתיאום טכני ומעקב אחר יישום הסטנדרטים
    BIM Modeler / Technicianהפעלה טכניתמידול תלת-ממדי, הכנסת מידע, עדכון לפי שינוייםביצוע מידול בפועל בהתאם להנחיות
    Project Managerניהול כוללניהול תקציב, לו"ז, תיאום כולל בין גורמיםמכתיב מטרות BIM ותומך ביישום
    Lead Designer / Engineerראש תחום מקצועיניהול תוכן הנדסי של הדיסציפלינה, הגדרת צרכים מידולייםאחראי על דיוק המידע של התחום שלו
    Client / Ownerיזם / בעל נכסקביעת דרישות BIM, שימוש בנתונים לקבלת החלטותמגדיר דרישות מידע ומושפע מהתוצר הסופי
    Facility Managerתחזוקה ותפעולניהול נתוני תחזוקה, שימוש במודל לאחר מסירת הבנייןמשתמש במודל לצורך תפעול ותחזוקה
    General Contractorביצועתיאום ביצוע, שילוב לו"ז ותקציב (4D/5D), עדכון מודלים בזמן ביצועמשתמש ב-BIM לבקרה וליישום
    Subcontractorביצוע פרטניייצור מודלים של תחום ייחודי (לדוגמה, מיזוג אוויר), תיאום עם דיסציפלינות אחרותמייצר תכנים במודל ומשתתף בתיאום
    VDC Manager / Engineerתכנון-ביצוע משולבתיאום תכנון וביצוע באמצעות מודלים, הדמיות, לו"ז חזותי, אינטגרציה בין תחומיםמשלב BIM, לו"ז, תקציב ותכנון ביצוע סימולטיבי
  • קשיי קליטה

    קשיי קליטה

    השימוש בשיטת BIM (Building Information Modeling) הפך כבר לנורמה במדינות המערב, ובראשן ארה"ב ומדינות אירופה.**
    למרות היתרונות הרבים והברורים של השיטה, נראה כי בשוק הבנייה הישראלי – יישום מלא של BIM עדיין מתקשה לתפוס תאוצה ולהפוך לסטנדרט. מדוע?
    כמי שפועל שנים רבות בתחום התכנון והביצוע וכחלוץ ותומך נלהב של שיטת ה-BIM, אני משוכנע כי יש ביכולתה לחולל מהפכה של ממש בענף – החל משלב הרעיון הראשוני, דרך התכנון המפורט, שלב הביצוע, ועד מסירת המפתח ותחזוקת המבנה לאורך שנים.
    BIM מביאה עמה סט של יתרונות מוכחים:

    • תכנון מדויק ומבוסס נתונים
    • חיסכון משמעותי בעלויות הפרויקט
    • קיצור זמני ביצוע
    • שיתוף פעולה אפקטיבי בין כלל הגורמים המעורבים
    • רציפות בין שלבי התכנון, הביצוע והתחזוקה
    • הפחתת ליקויי בנייה בצורה דרמטית

    אבל כדי להגיע לשם, עלינו לאזור אומץ ולהיפרד – אחת ולתמיד – משיטות העבודה הישנות שכולנו התרגלנו אליהן. השינוי לא יקרה מעצמו. הוא חייב להתחיל מהבנה ש-BIM אינה רק טכנולוגיה, אלא שפה משותפת ודרך חדשה לתכנן, לבנות ולתחזק מבנים.
    התכנון צריך להיעשות בשלבים, תוך ירידה לפרטים והגעה לפתרון של 95% מהבעיות האפשריות – עוד לפני שהגענו לשטח.
    הביצוע, מצדו, חייב להתקיים בהתאם לתכנון, כאשר גם התכנון עצמו מתבצע מתוך הבנה של מגבלות הביצוע.
    רק כאשר כל הגורמים ידברו באותה שפה – שפת ה-BIM – נוכל לראות את השינוי האמיתי קורה כאן, גם בישראל.

  • תכנון ב-BIM

    תכנון ב-BIM

    שלב 1: הגדרת הפרויקט ותכנון קונספטואלי

    • זיהוי צרכים ודרישות: היזם והצוות מגדירים מטרות, תקציב, לוחות זמנים, שימושים במבנה, וצרכים פונקציונליים.
    • בחירת רמת פירוט (LOD): נקבעת רמת הפירוט הנדרשת בכל שלב בפרויקט (LOD 100–500).
    • הגדרת תהליך BIM Execution Plan (BEP): מסמך תיאום בין כלל הגורמים – קובע חוקים, כלים, פורמטים, אחריות ועוד.

    שלב 2: תכנון מוקדם (Preliminary Design)

    • בניית מודל תלת-ממדי ראשוני: ע"י אדריכלים ומהנדסים עם דגש על מסה, מיקום פונקציות, וחללים.
    • שילוב תחומים: אדריכלות, קונסטרוקציה, מערכות (חשמל, מיזוג, אינסטלציה) – כולם עובדים על אותו מודל או מודלים מקושרים.
    • סימולציות מוקדמות: בדיקות תאורה, אנרגיה, זרימת אוויר ועוד.

    שלב 3: תכנון מפורט (Detailed Design)

    • פיתוח מלא של מודלים לפי תחום: כל תחום (אדריכלות, קונסטרוקציה, מערכות) מפתח את המודל שלו בפירוט מלא.
    • קואורדינציה (תיאום בין תחומים): ניתוח התנגשויות (Clash Detection) והסרת התנגשויות לפני הביצוע.
    • הפקת כמויות ומפרטים אוטומטיים: מבוסס על המודל – חוסך זמן, עלויות ושגיאות.

    שלב 4: הכנה לביצוע

    • יצירת מודל ביצוע (LOD 400): כולל את כלל האלמנטים הנדרשים לביצוע בשטח.
    • קישור לתזמון (4D BIM): שילוב לוח זמנים עם המודל – מאפשר הדמיית שלבי הבנייה.
    • קישור לעלות (5D BIM): חישוב תקציב וניתוח עלויות בזמן אמת.
    • הפקת תכניות ודו"חות: תכניות עבודה, רשימות כמויות, מפרטים.

    שלב 5: שלב הביצוע

    • שימוש במודל בשטח: מודלים זמינים לקבלנים, מנהלי פרויקט ומנהלי אתר – כולל שימוש בטאבלטים, מציאות רבודה ועוד.
    • ניהול שינויים: כל שינוי מבוצע במודל ומתעדכן אוטומטית.
    • תיעוד עבודות: מודל "As-Built" שמתעד את מה שבוצע בפועל.

    שלב 6: מסירה ותחזוקה

    • מודל תחזוקה (LOD 500): כולל מידע אמיתי על כל רכיב – תוצרת, מספר סידורי, הוראות תחזוקה, אחריות ועוד.
    • שילוב עם מערכות ניהול מבנה (CAFM): לניהול תקלות, תחזוקה שוטפת ועתידית.
    • מודל חי להמשך חיים: מאפשר שיפוצים עתידיים, הרחבות, ועוד – הכל עם מידע מלא ומדויק.