קרניז – תכנון אדריכלי וחשמל ב- BIM

תגית: BIM

  • קשיי קליטה

    קשיי קליטה

    השימוש בשיטת BIM (Building Information Modeling) הפך כבר לנורמה במדינות המערב, ובראשן ארה"ב ומדינות אירופה.**
    למרות היתרונות הרבים והברורים של השיטה, נראה כי בשוק הבנייה הישראלי – יישום מלא של BIM עדיין מתקשה לתפוס תאוצה ולהפוך לסטנדרט. מדוע?
    כמי שפועל שנים רבות בתחום התכנון והביצוע וכחלוץ ותומך נלהב של שיטת ה-BIM, אני משוכנע כי יש ביכולתה לחולל מהפכה של ממש בענף – החל משלב הרעיון הראשוני, דרך התכנון המפורט, שלב הביצוע, ועד מסירת המפתח ותחזוקת המבנה לאורך שנים.
    BIM מביאה עמה סט של יתרונות מוכחים:

    • תכנון מדויק ומבוסס נתונים
    • חיסכון משמעותי בעלויות הפרויקט
    • קיצור זמני ביצוע
    • שיתוף פעולה אפקטיבי בין כלל הגורמים המעורבים
    • רציפות בין שלבי התכנון, הביצוע והתחזוקה
    • הפחתת ליקויי בנייה בצורה דרמטית

    אבל כדי להגיע לשם, עלינו לאזור אומץ ולהיפרד – אחת ולתמיד – משיטות העבודה הישנות שכולנו התרגלנו אליהן. השינוי לא יקרה מעצמו. הוא חייב להתחיל מהבנה ש-BIM אינה רק טכנולוגיה, אלא שפה משותפת ודרך חדשה לתכנן, לבנות ולתחזק מבנים.
    התכנון צריך להיעשות בשלבים, תוך ירידה לפרטים והגעה לפתרון של 95% מהבעיות האפשריות – עוד לפני שהגענו לשטח.
    הביצוע, מצדו, חייב להתקיים בהתאם לתכנון, כאשר גם התכנון עצמו מתבצע מתוך הבנה של מגבלות הביצוע.
    רק כאשר כל הגורמים ידברו באותה שפה – שפת ה-BIM – נוכל לראות את השינוי האמיתי קורה כאן, גם בישראל.

  • תכנון ב-BIM

    תכנון ב-BIM

    שלב 1: הגדרת הפרויקט ותכנון קונספטואלי

    • זיהוי צרכים ודרישות: היזם והצוות מגדירים מטרות, תקציב, לוחות זמנים, שימושים במבנה, וצרכים פונקציונליים.
    • בחירת רמת פירוט (LOD): נקבעת רמת הפירוט הנדרשת בכל שלב בפרויקט (LOD 100–500).
    • הגדרת תהליך BIM Execution Plan (BEP): מסמך תיאום בין כלל הגורמים – קובע חוקים, כלים, פורמטים, אחריות ועוד.

    שלב 2: תכנון מוקדם (Preliminary Design)

    • בניית מודל תלת-ממדי ראשוני: ע"י אדריכלים ומהנדסים עם דגש על מסה, מיקום פונקציות, וחללים.
    • שילוב תחומים: אדריכלות, קונסטרוקציה, מערכות (חשמל, מיזוג, אינסטלציה) – כולם עובדים על אותו מודל או מודלים מקושרים.
    • סימולציות מוקדמות: בדיקות תאורה, אנרגיה, זרימת אוויר ועוד.

    שלב 3: תכנון מפורט (Detailed Design)

    • פיתוח מלא של מודלים לפי תחום: כל תחום (אדריכלות, קונסטרוקציה, מערכות) מפתח את המודל שלו בפירוט מלא.
    • קואורדינציה (תיאום בין תחומים): ניתוח התנגשויות (Clash Detection) והסרת התנגשויות לפני הביצוע.
    • הפקת כמויות ומפרטים אוטומטיים: מבוסס על המודל – חוסך זמן, עלויות ושגיאות.

    שלב 4: הכנה לביצוע

    • יצירת מודל ביצוע (LOD 400): כולל את כלל האלמנטים הנדרשים לביצוע בשטח.
    • קישור לתזמון (4D BIM): שילוב לוח זמנים עם המודל – מאפשר הדמיית שלבי הבנייה.
    • קישור לעלות (5D BIM): חישוב תקציב וניתוח עלויות בזמן אמת.
    • הפקת תכניות ודו"חות: תכניות עבודה, רשימות כמויות, מפרטים.

    שלב 5: שלב הביצוע

    • שימוש במודל בשטח: מודלים זמינים לקבלנים, מנהלי פרויקט ומנהלי אתר – כולל שימוש בטאבלטים, מציאות רבודה ועוד.
    • ניהול שינויים: כל שינוי מבוצע במודל ומתעדכן אוטומטית.
    • תיעוד עבודות: מודל "As-Built" שמתעד את מה שבוצע בפועל.

    שלב 6: מסירה ותחזוקה

    • מודל תחזוקה (LOD 500): כולל מידע אמיתי על כל רכיב – תוצרת, מספר סידורי, הוראות תחזוקה, אחריות ועוד.
    • שילוב עם מערכות ניהול מבנה (CAFM): לניהול תקלות, תחזוקה שוטפת ועתידית.
    • מודל חי להמשך חיים: מאפשר שיפוצים עתידיים, הרחבות, ועוד – הכל עם מידע מלא ומדויק.